הוכחו התנאים לצורך הכרזה על בני הזוג כ"ידועים ציבור"

1.         עילות התביעה בתביעותיה של התובעת כלפי הנתבע מבוססות על טענה יסודית שיש בפיה, והיא כי היא היתה בת זוגו הידועה בציבור של הנתבע במשך מספר שנים, ונוכח כך היא זכאית לכספים ולזכויות הנתבעים על ידה.

2.         בתאריך 29.11.98 הגישה התובעת לבית משפט זה שתי תביעות נגד הנתבע, האחת תביעה למזונות (תמש 39900/98) והשניה תביעה רכושית למתן פסק דין הצהרתי כי התובעת זכאית למחצית מכלל הזכויות והנכסים של הנתבע, זכויות רשומות וזכויות שאינן רשומות, שנצברו במהלך החיים המשותפים ביניהם. (תמש 39901/98).

            ביהמ"ש גם התבקש להתיר לתובעת לפצל את הסעדים.

3.         בכתבי ההגנה שהגיש הנתבע טען כי הטענה הראשונה כי הוא לא חי עם התובעת חיי שיתוף, אם כי הוא מודה כי התגורר עימה תחת קורת גג אחת במשך תקופה של שנה ו-4 חודשים, אשר מתוכה כמחצית מן התקופה שהה בחו"ל.

            עוד טען הנתבע בכתבי הגנתו כי קשריו עם התובעת היו בעיקרם קשרי עבודה, באשר עבדה בחברות שתחת ניהולו בתפקיד של מתורגמנית, ובנוסף לכך מערכת היחסים שלו עמה היתה בחלק מן התקופה מערכת יחסים של גבר עם פילגש.

            עקב טענה זו וגם עקב הטענה כי עסקיו נוסדו ופותחו טרם שהכיר את התובעת, דורש הנתבע לדחות את תביעותיה.

4.         בתאריך 3.12.2000 הצהיר ב"כ התובעת לפרוטוקול (עמ' 77 שורה 3) כי התובעת חוזרת בה מתביעת המזונות באופן שהתביעה הטעונה הכרעה היא התביעה הרכושית בלבד.

            הנתבע מצידו הגיש לבית המשפט שלוש תביעות נגדיות בשמו שלו ואחת גם בשם אמו כדלקמן:

תמש 39902/98, שהוגשה ביום 21.6.2000, והיא תביעה כספית לתשלום סך 47,065 ש"ח בעילה של גזלת כספים;

תמש 39903/98, שהוגשה ביום 21.6.2000, והיא תביעה להשבת מסמכים;

תמש 39904/98, שהוגשה ביום 19.2.2001, והיא תביעה להשבת מיטלטלין או לתשלום שוויים בסך 180,705 ש"ח.

5.         ההוכחות בתיק נשמעו בפניי מיום 25.8.99 ועד יום 9.10.05, כאשר החלטתי (עמ' 370) כי שלב ההוכחות תם ונקבעו מועדים להגשת סיכומי טענות בכתב.

            הסיכומים מטעם ב"כ התובעת הוגשו ביום 16.11.05 והסיכומים מטעם ב"כ הנתבע הוגשו ביום 12.1.06.

            בימים אלה הגיע ללשכתי התיק כולו ממזכירות ביהמ"ש העליון, אשר לשם נשלח לצורך דיון בערעור בנושא בזיון ביהמ"ש (רע"פ 650/05, רע"פ 162/05), ולכן פסק הדין נכתב על ידי רק בימים אלה.

6.         עיון מדוקדק בפרוטוקול הדיון ובסיכומי הטענות שהגישו באי כוחם של שני הצדדים מלמד כי ההכרעה הדרושה בשלב זה היא האם נכונה טענתה של התובעת כי היא היתה "הידועה בציבור" של הנתבע, ואם כן במהלך איזו תקופה. אם התשובה שתינתן לשאלה זו היא שלילית, אזי כל טענותיה ותביעותיה של התובעת נופלות ופסק הדין יהיה פסק דין סופי בסכסוך (כפוף כמובן לזכויות בנושא ערעור). לעומת זאת, אם התשובה שתינתן לשאלה זו היא חיובית, יש לקבוע המשך דיון להוכחות (כנראה לא בפני מותב זה של ביהמ"ש) על מנת לקבוע מהם הרכוש והזכויות שנצברו בתקופת החיים המשותפת לצורך חלוקתו בין הצדדים ועל מנת לדון בתביעותיו הנגדיות של הנתבע, ובמצב זה, כמובן, פסק דין זה ישמש פסק דין חלקי בלבד.

7.         הלכה פסוקה היא, כי "ידועה בציבור" אינו סטטוס, אלא מצב משפטי המקנה זכויות על פי חוקים מסוימים לא מעטים. יש גם לזכור, כי לצורך השגת הזכויות לפי רוב החוקים המעניקים זכויות ל"ידועה בציבור", אין הכרח כי אותם בני זוג ידועים בציבור יהיו פנויים, דהיינו שלא יהיו נשואים לאחר או לאחרת באותה עת. חריג בעניין זה הוא חוק הירושה שיוזכר להלן (סעיפים 55 ו-57).

            בעניין זה ראה:

            ע"א 384/61 מדינת ישראל נ' פסלר, פ"ד טז, 102, 110-112;

            ע"א 563/65 יגר נ' פלביץ, פ"ד כ(3) 244, 249;